הגיל שאפשר בו להתחיל (לקבל קצבאות)


אצל זוגות שונים קיימים פערי גיל שונים באופן טבעי. לעיתים יש מצבים בהם אחד מבני הזוג צעיר מגיל הפרישה החוקי בעוד השני כבר חצה אותו. לעיתים קרובות אין חפיפה בין היקפי החיסכון, על שם האחד/ת צבירה נאותה, ולשני מועטה יותר.
בישראל מספר חוקים המענקים זכויות שונות בהתאם לגיל: ביטוח לאומי, פקודת מס הכנסה, חוק גיל פרישה וכדומה.
גיל פרישה מוקדמת 60 – נקודת הזמן הראשונה המאפשרת קבלת קצבאות מתוכניות משלמות. קצבאות אלו חייבות בדמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות כהכנסה רגילה, למעט קצבה "מוכרת" הנובעת מהפקדות פרטיות. בנוסף, הפעלת קצבה מקרן פנסיה ותיקה גרעונית פירושה הפחתת זכויות. פיטורים בגיל זה עשויים לזכות את הפורש בדמי אבטלה, אך קבלת קצבה עשויה לפגוע בדמי האבטלה.
ניוד תגמולים עובד מעביד לקופה משלמת מייצרת קצבה "מזכה" החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות כמו משכר רגיל, אך הפקדה במזומן (לאחר פדיון כספים פטורים) מייצרת קצבה "מוכרת" פטורה ממס ללא תקרה.
גיל פרישה חוקי 62/67 – בגיל זה רשאים עובדים לפרוש מפאת גילם, ולהיות זכאים למענקי פרישה. זהו הגיל בו ניתן לקבל קצבה עפ"י תקנוני קרנות הפנסיה הגרעוניות ללא הפחתת זכויות. קצבאות המשולמות מגיל זה ואילך פטורות מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח הבריאות. וניתן לקבל הקלת מס עד תקרה לקצבה "מזכה" באמצעות "קיבוע זכויות". מגיל זה, ניתן לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי, אך זכאות זו מותנית במבחן הכנסות (שכר, ריבית). המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז מקצבת הזקנה הכנסות חודשיות מסוימות, העולות על רף הקבוע בחוק. במידה וכל קצבת הזקנה קוזזה, יהיו הפורשים זכאים להגדלה של 5% לכל שנת דחיה עד גיל 70. לדוגמא, אישה אשר יש לה הכנסות העולות על הרף, ותפרוש לגמרי בגיל 69, תהיה זכאית לתוספת של 35% לקצבת הזקנה שתשתלם לה מהביטוח הלאומי.
גיל פרישה חובה 67 (לגברים או נשים) – בגיל זה, רשאים המעסיקים לסיים עבודה מסיבת "גיל". כמו כן, רשאים פורשים שלזכותם צבירת "תגמולים לקצבה" בסכום הנמוך מ"הצבירה המזערית" למשיכת התגמולים בפטור ממס.
גיל 70 – מגיל זה ואילך זכאים פורשים לקצבת זקנה מלאה מהביטוח הלאומי.

למשרדינו הגיעו זוג מהפניה של סוכן ביטוח: הוא בן 63 רגע לפני סיום עבודה כשכיר. לו צבירות נאות (במספר תכניות שונות) בצבעים שונים. הפיצויים: (חלק פטורים וחלק ברצף קצבה), התגמולים: חלק "הון" בתשואה מובטחת, אך ללא מקדמי קצבה, חלק ל"קצבה" עם מקדמי קצבה מובטחים אך ללא תשואה מובטחת. למותר מלציין כי חלק מעזיבות העבודה לא טופלו במועדן, וכן, גילינו גם קצת טעויות בחברת ביטוח. תיק שגרתי.
היא בת 62, עובדת במשק ביתה. לה, קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בלבד, ללא חיסכון פנסיוני. לשניהם תיק השקעות חופשיות בבנק המשמש כרזרבה לצרכים חד פעמיים.
לאחר הבנת צרכי המשפחה, עיבוד כל מרכיבי החיסכון הפנסיוני והבנת האפשרויות בהתאם לגילם, הורכבה תכנית פרישה רב שלבית: חישוב הקצבה החודשית הרצויה במונחי נטו, תכנון וביצוע של משיכות כספים הוניים בפטור ממס (מאיזה קופה מושכים איזה רכיב), והפקדתם בתכנית משלמת על שם האישה והפעלת קצבה "מוכרת" במסלול פרישה התואם לרצונם. בדרך זו פתרנו את בעיית התזרים שלהם עד גיל 67 שלו, ויצרנו הכנסה קבועה עבורה לכל החיים. בהגיע הגבר לגיל 67, יתחיל לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי ומהתוכניות הפנסיוניות כאשר הם יודעים כבר כעת מה צפוי להם במונחי "נטו". יצירת קצבה "מוכרת" ע"ש האישה במקום "מזכה" עבור הבעל יצרה חיסכון מידי של כ- 1,000 ₪ לחודש (פטור ממס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות). לו היה הגבר מבקש לקבל את הקצבה על שמו, היה עליו להמיר לקצבה כ- 220,000 ₪ נוספים במטרה להגיע לאותה הכנסה נטו, סכום זה, נותר כאמור ברשות המשפחה לרזרבה עתידית.
כי כרגיל, סוד ההליכה על פני המים נעוץ בידיעה היכן מונחות האבנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.