בתקנוני קרנות פנסיה וותיקיות (וגם בפנסיה תקציבית) נקבע כי ניתן לצבור זכויות פנסיוניות בשיעור של עד 70% מהשכר הקובע. קביעות אלו שיקפו מצב שבו אדם היה פורש בד"כ בגיל 65, לאחר כ- 35 שנות וותק (2% לשנה), כאשר הזכויות העודפות נשארות ברובן בקרן (לטובת האיזון האקטוארי) וחלקן מוחזר לחוסך בדמות של פיצוי חד פעמי כ- "מענק שנים עודפות". סכום ההחזר חושב בהתאם לתקנונה של כל קרן.
עם התארכות בתוחלת החיים, ודחיית גיל הפרישה, נוצר מצב שבו לחוסכים רבים צבירה עודפת מעל ל- 70% מהשכר הקובע, כלומר, המשך ההפקדות אינו תורם להגדלת הזכויות הפנסיוניות שלהם, ועל כן זכאים חוסכים אלו להשבת חלק מכספים אלו.
עפ"י חוקי המס: כל אירוע שבו מוחזרים או משולמים לחוסך כספים מקרנות פנסיה הינו אירועי מס החייב בדיווח, וולעיתים גם במס.
חוזר מס הכנסה 02/2015, שפורסם בחודש ספטמבר 2015, מבחין בין מענקים המשתלמים בגין צבירות עודפות וקובע את הכללים למיסוי מענקים אלו כאשר ההבחנה היא מועד יצירת צבירות אלו: לפני או אחרי גיל הפרישה.
- "מענק שנים עודפות" – צבירה עודפת שנוצרה לפני גיל הפרישה החוקי.
- "דמי גמולים" – צבירה עודפת שנוצרה לאחר גיל הפרישה החוקי.
מיסוי כאשר הצבירות מוחזרות לפורש בסמוך לפרישה
"מענק שנים עודפות" – החוזר קובע שיש לראות בכספים אלו כחלק ממענקי הפרישה, שלהם זכאי הפורש, אולם על כספים אלו יכול להיות שלא יהיה זכאי החוסך לפטור (ולפיכך קבלתם גם אינה גורעת מיתרת ההון הפטורה שלה הוא זכאי), אך ניתן לבקש בגין כספים אלו פריסת מס (אחורה או קדימה) או לבקש כי כספים אלו ישויכו לשנים שקדמו ל 32 שנות העבודה ועל כן משיכתם לא תפגע בפטור על קצבתו בהתאם לתיקון 190.
"דמי גמולים" – על הקופה לפרט, בהחזר לחוסך, את חלוקת הכספים בין פיצויים ותגמולים והרווחים המיוחסים לכל מרכיב. כספי הפיצויים (והרווחים בגינם) יצורפו לסך מענקי הפרישה שיקבל הפורש. ביחס לתגמולים (והרווחים בגינם) נקבע כי משיכתם כסכום חד פעמי הינה במסגרת כללי "היוון קצבה" המתאפשרת בכפוף לכך שלפורש יש קצבה מזערית (כ 5,000 ₪) והיוון זה נגרע מתוך "יתרת ההון הפטורה" העומדת לזכות הפורש מתוקף תיקון 190.
חוסך לקראת פרישתו רשאי להורות לקרן להעביר את כספי התגמולים הנובעים ממענק "דמי הגמולים" לקופה לא משלמת לקצבה ולדחות את תהליך המיסוי וקבלת ההחלטות למועד הפרישה בפועל.
החוזר קובע כי יש להתייחס בנפרד לכל סוג צבירה עודפת כך שחלק מהכסף יצבע בצבע "מענק שנים עודפות" וחלק ממנו יהיה "דמי גמולים" לפי העניין.
מיסוי כאשר הצבירות מוחזרות לפני הפרישה, והעובד ממשיך לעבוד
במקרה כזה, לגבי מרכיב הפיצויים (מתוך "דמי הגמולים") + כל "מענק שנים עודפות" רשאי העובד לבחור באחת משתי הדרכים הבאות:
- קבלת כל הכסף במזומן, ואז יראו את התשלום כהכנסה מעבודה. היתרון: קבלת כסף מידי, בסכום חד פעמי בהתאם לשיעור המס הרגיל של העובד (כולל פטורים במידה ויש) , ובמצב זה הכספים לא ייזקפו כמענקי פרישה בעת הפרישה ומשיכתם לא תפגע בפטור על הקצבה שזכאי לו הפורש.
- העברת כל הכספים האלו לקופה אישית לפיצויים ללא ניכוי מס במקור במועד ההפקדה. בעת הפרישה, יהיה צורך לקחתם בחשבון לצורך "קיבוע זכויות" כחלק ממענקים שבכוונת הפורש למשוך בפטור (ובכך להשפיע על הפטור ממס על הקצבה) או לקבלם כקצבה. ראוי לציין כי ברירת המחדל לקבלת הכספים אלו היא כ"הון" אולם אם נכללו בכספים אלו מענק "דמי גמולים" יוכל הפורש לקבלם גם כ"קצבה".
יש להדגיש כי חישוב המס או הפטור ייעשה רק ע"י פקיד השומה בכפוף להמצאת כל האישורים הנדרשים!
מסקנות בטרם קבלת החלטות:
- יש לבחון מהו הצבע הנכון של הכסף המוחזר: "מענק שנים עודפות" או "דמי גמולים" ביחס לכל תקופת ההעסקה לרבות הכלת הסכמי רציפות.
- יש לקחת בחשבון את מועד התשלום הצפוי בפועל לעומת מועד הפרישה המתוכנן.
- יש לקחת בחשבון מענקי פרישה נוספים וכן זכויות לקצבה אשר לזכות הפורש מכל המקורות הפנסיוניים.
- יש לקחת בחשבון מצב משפחתי (עם/בלי ב.ז) וכן מצב בריאותי ומידת השפעתו על תוחלת החיים הצפויה.
- יש לקחת בחשבון את המיסוי שיחול על הפורש ולחשב את המסלול האופטימאלי בהתאם.
בשורה התחתונה, ביצוע תכנון פרישה כולל הלוקח בחשבון את האמור לעיל, ועוד, יסייע להארת החורים השחורים שבחסכון הפנסיוני, ועשוי למנוע פגיעה כלכלית שלא לצורך.
מומלץ לבצעו לפני הפרישה מוקדם ככל האפשר!
יש לראות הכתוב בלשון זכר כאילן נכתב בלשון נקבה