מאת בני שריד – רו"ח
רבים מאתנו יקבלו בימים ובשבועות הקרובים הודעות מקרנות הפנסיה החדשות על ההסדר החדש שיוזם משרד האוצר .אגף שוק ההון במשרד מוביל מהלך משמעותי לצורך איחוד הכספים של עמיתים בקרנות הפנסיה החדשות והשוק כמרקחה.
מה העניין ועל מה צריך לשים לב ?
קרנות הפנסיה החדשות בישראל פעילות מאז 1995. לרבים מאתנו קיים חיסכון פנסיוני באחת הקרנות או יותר , דגש על המילה יותר. הדבר נפוץ בעיקר בקרב עובדים שכירים שלא שימרו בהכרח את הקרן הקיימת שלהם ובמעבר בין עבודות נפתחה להם קרן חדשה, מסיבות שונות . יש כמובן גם כאלו שיצאו זמנית משוק העבודה ונאלצו להקפיא כספים בקרנות במקביל או שלא למקום עבודה נוכחי. שורה תחתונה למאות אלפי עמיתים קיים לפחות חשבון פנסיה נוסף לא פעיל וזאת בנוסף לקרן הפעילה הנוכחית אליה מופקדים כספי העובד והמעביד.
בהתאם לחוק נקבע כי במידה והנכם מפקידים כיום באופן שוטף לקרן פנסיה מסוימת, הרי זו תקבל את כל הכספים המוקפאים בקרנות הפנסיה האחרות ,בהליך אוטומטי, ללא מעורבות פעילה של העמית.
האיחוד הוא רק בין קרנות פנסיה חדשות ולא חל על קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה ותיקות.
מה הביא את משרד האוצר לביצוע איחוד הקופות ?
- דמי הניהול המשולמים בקרנות הלא פעילות הם הגבוהים ביותר המותרים לגבייה בחוק בקרנות הפנסיה – חצי אחוז לשנה. כל הקרנות חייבו את ציבור הלקוחות בדמי הניהול מלאים ללא תחרות מעשית .העברת הכספים בין הקרנות ( ואפילו האיום לכך מבחינתן, כך מסתבר ) תעורר את השוק , תוזיל את המחיר, תשווה בין דמי הניהול הנוכחיים והתחרות בין הקרנות תגבר.
- קיומם של כספים במספר קרנות גורם לבעיה של חוסר שליטה בתכנון הפנסיוני. קיימת גם סכנה בכך שקרנות בהן צבירה נמוכה יסרבו לשלם פנסיה חודשית בגיל הפרישה וכספים לא ישמשו למטרה לשמה נוסדו – קבלת קצבה .
- ריבוי הקרנות גורם לבירוקרטיה מיותרת בניהול הכספים, בניהול ההשקעות , בבחירת מסלולי החיסכון ועוד. איחוד הקרנות ישפר ויפשט את תהליכי העבודה בתחום חשוב זה מצדו של העמית ואו באי כוחו.
איך יתבצע איחוד קרנות הפנסיה ?
האיחוד יבוצע בשני שלבים : שלב ראשון איתור קרנות הפנסיה הלא פעילות ,בשלב השני איחוד הקרנות הלא פעילות ובשלב השלישי אוטומציה שתחול בעתיד.
בשלב הראשון יועברו פרטי הקרנות שלכם למשרד האוצר וזו הסיבה למכתב שתקבלו מהקרן הלא פעילה . במידה ואינכם מעוניינים בהעברת המידע ואו באיחוד הקרנות, יש להודיע על כך תוך 45 יום לקרן הלא פעילה.
בשלב השני יועברו כל הקרנות הלא פעילות ( קרנות שלא הופקדו בהן כספים מספטמבר 2015 ) אל הקרן הפעילה (זו מוגדרת כקרן שאליה הופקדו כספים ביולי או באוגוסט 2016. )
בשלב השלישי שיחול בעתיד, יצורפו אוטומטית כל הקרנות הלא פעילות לקרן פעילה מיד עם פתיחתה וקליטת הכספים בה.
כיצד צריך לנהוג ?
להערכתי משרד האוצר מאמין ומצפה להצטרפות מסיבית למהלך וזו הסיבה שהשיטה שנבחרה היא כזו, שרק אם העמית יתנגד היא לא תצא לדרך. אכן ,במרבית המקרים , אין סיבה לכאורה להימנע או להתנגד . האיחוד צפוי לייעל את המערכת הפנסיונית של הפרט , להוזיל עלויות ולתת לעמית פתרון נוח לרוב הבעיות הקיימות בחלק מקרנות הפנסיה רואים באיחוד איום משמעותי על רווחיותן. כפועל יוצא מכך הם יציעו לחתום על ויתור העברת המידע לאגף שוק ההון ( ופועל יוצא מניעת האיחוד) ואולי כנגד מתן הטבה כזה ואו אחרת בדמי הניהול. ( תחרות כבר אמרנו ? )
חשוב לציין שהמהלך שנראה כחיובי בבסיסו אינו בהכרח נכון לכל אחד. אציין מקרה אחד לדוגמא ,בו האיחוד עלול להיות בעייתי : עמית, המבוטח בקרן פנסיה שוטפת, לו 50,000 ₪ נוספים בקרן לא פעילה. העברת הכספים לקרן הפעילה לא תגדיל את פנסיית השארים שלו במקרה פטירה . לעומת זאת במידה ולא בוצע איחוד, יוכלו השארים לקבל את מלוא ה 50,000 ₪שנותרו בקרן הלא פעילה כמענק חד פעמי פטור ממס.
לגבי עובדים שאין להם קרנות פעילות, לא יחול לגביהם כל שינוי והכספים יישארו בקופות . יחד עם זאת זו הזדמנות לשקול הפקדה קטנה לקרן תוך קבלת דמי ניהול מופחתים על מלוא הצבירות. לעיתים הפקדה חודשית קטנה תוביל להקטנת דמי הניהול בקרן בשיעור העולה אף על גובה ההפקדה. כך אפשר גם ליהנות מהגדלת הצבירה בקרן בעלות אפס.
בכל מקרה – מומלץ להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.
בברכת דרך פנסיונית צלחה!