בני שריד, רו"ח
החל מתחילת 2016 הושלם בישראל אחד השינויים הגדולים ביותר נושא הביטוח הפנסיוני : מעבר לשיטת מסלולי ההשקעות מותאמים לפי גיל. "המודל הכספי המתואם " או בלעז "המודל הצ'יליאני " בא להעניק פתרון לבעיית התשואה המתמשכת בתיק ההשקעות הפנסיוני . אנו חיים כיום בעולם של צבירות ולא של הבטחות . ככל שהצבירה הפנסיונית גדולה יותר – כך תהיה הפנסיה גבוהה יותר וכמובן שגם הפוך . צבירה גבוהה ניתן להשיג בשתי צורות עיקריות : 1) הפקדה גבוהה 2 ) תשואה גבוהה . מאחר ורוב ההפקדה לפנסיה נעשית דרך מקום העבודה – היא פחות או קשיחה, סביב 20% מהשכר. התשואה , לעומת זאת, היא עולם ומלואו נעלם וקיימים סיכונים בצד סיכויים לאורך ציר הזמן בו אנו חוסכים לפנסיה .
עיקרון המודל פשוט והגיוני מאוד – ככל שהחוסך לפנסיה רחוק יותר מגיל הפרישה , ניתן להשקיע עבורו חלק משמעותי יותר בסביבת מניות ואג"ח הנמצאים ברמת סיכון גבוהה ואשר אמורים להניב תשואה גבוהה. . כמובן שעמיתים אשר מתקרבים לגיל פרישה צריכים מסלול הפוך בדגש על נכסים סולידיים חסרי סיכון , על מנת למנוע הפסדים משמעותיים לקראת מועד המימוש של הפנסיה. זכור לכולנו המשבר בשוק ההון בשנת 2008, בו עמיתים בארץ הפסידו בין 20% ל 30% מכספם בשנה אחת. (בארה"ב ההפסד היה גבוה הרבה יותר) המודל קבע 3 קבוצות גיל : הראשונה עד גיל 50, השנייה מגיל 50 ועד 60 והשלישית מעל גיל 60. כל יצרן פיננסי ( חברת ביטוח / קרן פנסיה / קופת גמל), בכל קבוצת גיל , מגדיר את רמות הסיכון בהם יושקעו כספי עמיתיו .
עמיתים חדשים שנכנסו לפנסיה החל מינואר 2016 נכנסים באופן אוטומטי למסלול ברירת המחדל לפי גילם בעת הכניסה לביטוח. למצטרפים צעירים סביר להניח שהבחירה טובה , לגבי האחרים צריך עיון בכל מקרה .
העמיתים הקיימים , אלו שהחלו לחסוך לפנסיה לפני 2016 , נמצאים לרוב במסלול הכללי שהיה ברירת המחדל בהצטרפם לחיסכון. צעירים ומבוגרים , כאלו לפני גיל הפרישה ואלו שרחוקים ממנו חסכו באותה צורת השקעה ובאותם רמות סיכון. החל מתחילת שנה זו ובמיוחד לאחרונה נשלחים אליהם מיליוני מכתבים ובהם הודעה על האפשרות להעביר את כספי החיסכון שלהם למסלול החדש המותאם לפי גילם, בחתימה אחת פשוטה. ההודעה נשלחה משום שהאוצר חייב את היצרנים הפיננסיים לתת את אפשרות המעבר גם לגבי עמיתים קיימים.
הבעיה היא שלעמיתים אלו קשה להחליט האם להיענות להצעה אם לאו, האם היא כדאית עבורם, האם בנקודת הזמן הנוכחית או שמא נכון בכלל לדחותה . למרבית העמיתים הקיימים אין יכולת לקבל החלטה מושכלת בעצמם ולכן הם פונים לסוכני הביטוח שלהם / יועצים אחרים בשאלה אם וכיצד לבצע מעבר שכזה.
צריך להבין – התשובה לשאלה היא לא פשוטה כלל ועיקר וברוב המקרים אין לתת תשובה בשליפה אלא לאחר בדיקה ועיון . קטגורית ובמיוחד לגבי עמיתים בני 50 פלוס, אין לכך תשובה חד משמעית ולהלן ההסבר לכך:
שינוי מסלול השקעות בתכנית פנסיונית עשוי להניב לעמית תמורה גבוהה לאורך שנים רבות ובהתאם פנסיה גבוהה יותר. אך מעבר שכזה גם טומן בחובו סיכונים, אם הוא נעשה שלא בזמן ושלא כחלק מבדיקת כל מכלול ההשקעות והתכניות של העמית . פעולה לא נכונה עלולה לגרוע מערך הפדיון של התכנית כולל בנקודות זמן קריטיות ובהתאם לכך תפחת הקצבה החודשית שתשולם לו בגיל הפרישה .
מהם השיקולים העיקריים שיש להביא בחשבון במסגרת הבדיקה אם להצטרף למודל ?
האם זהו הזמן המתאים עבורך ביותר לביצוע השינוי?
לעמית מתחת לגיל 50 וככל שהוא צעיר יותר, כניסה למודל החדש עשויה להניב תוצאות טובות, תוך הבנת המשמעות של סטיית תקן כלומר התנהגות התשואה לאורך זמן. המודל אינו מתחשב בשום גורם אחר למעט תאריך הלידה של העמית . ברגע שהעמית ביצע העברה למודל זה, ההשקעות מנוהלות במסלול של טייס אוטומטי והעמית חייב להיות אקטיבי בנקודות המעבר בין מסלול למסלול, במידה והוא רוצה "לרדת מהמטוס". צריך לבדוק האם נקודת הזמן הנוכחית היא האופטימלית להעברה למסלול החדש ולצורך זה יש להתחשב בפרמטרים כמו גיל, וותק בתכנית, גיל פרישה אישי צפוי , סביבת ריבית, תחזית שוק ההון לשנים הקרובות ועוד.
האם המוצר ראוי לעמוד בפני עצמו או להיות חלק מציר המוצרים האחרים שלך?
לרבים מהעמיתים יש נכסים פנסיוניים שונים . שילוב של קרן פנסיה , ביטוח מנהלים , קופת גמל ועוד אינם מחזה נדיר, הדבר ההוא הנכון בעיקר לגבי עמיתים שחוסכים שנים רבות. בדיקת המוצר חייבת להיערך במקביל ותוך כדי בדיקת יתר המוצרים הפנסיוניים של הלקוח כולל נכסים פיננסיים כמו קרנות השתלמות. ייתכן שבדיקה כזו תניב המלצה למסלול שונה מהמסלול המוצע במודל החכ"מ שהוא כאמור מודל אוטומטי. ביצוע מעבר למסלול מבלי להסתכל לרוחב המוצרים עלולה להביא לבחירה מוטעית .
האם המודל המוצע אצל היצרן הנוכחי היא המתאימה עבורך ביותר?
כאמור, לכל יצרן ניתן החופש לבחור לעצמו את הדרך בה יוביל את עמיתיו אל "הארץ המובטחת" . קיימת שונות בין היצרנים וזווית הראיה אינה חייבת להיות זהה ביניהם. חשוב להקפיד להבין את משמעות המסלולים המוצעים ולבחון את רכיבי ההשקעות אל מול צרכי העמית ורצונותיו. כך למשל ייתכן שעמית צעיר יעדיף רמת סיכון גבוהה יותר בקרן פנסיה א' לעומת רמת סיכון נמוכה יותר בקרן פנסיה ב' ועדיין באותו מסלול ייעודי מתחת לגיל 50.
מהי שיטת הבדיקה העתידית של המודל , כיצד מבצעים התאמת ציפיות?
אפשר לסמוך על הטייס האוטומטי ( האוצר מכוון לכך ) כלומר שמישהו אחר יעשה עבורנו את העבודה אבל תמיד עד גבול מסוים .חייבים לייצר נקודות ביקורת ובקרה שבהן נעצור, נשקול , נתלבט ונוכל לבצע שינוי במרחב ההשקעות הפתוח והגלובלי.
חשוב לסכם עם אנשי המקצוע על מסגרת בדיקה תקופתית קבועה של המודל על מנת לבחון את התאמתו לציפיות ולצרכים ולשקול שינויים תוך כדי תנועה. בדיקה שכזו אחת לשנתיים יכולה להוות פתרון סביר .
נקודה בדיקה קריטית למי שעובר למסלול החדש היא במעבר מגיל 49 ל 50 , ומ- 59 ל 60. צריך לייצר מועד יזום לבדיקה כזו זמן מספיק לפני שעת ה"שין" על מנת למנוע אפשרות של מעבר אוטומטי ללא שיקול דעת , דבר העלול לעלות לעמית ביוקר רב.
ההמלצה העקרונית שלי היא אפוא – לא למהר .
לא לעבור למודל החדש ללא בדיקה בזווית רחבה , אבל גם לא להזניח ולפעול לקבלת החלטה נכונה.
בברכת דרך פנסיונית צלחה!