יעקב שיץ MBA
דמיינו סקר, שבמהלכו אתם נשאלים שאלה פשוטה: "האם היית מאפשר לגורם חיצוני זר לצפות בכל היתרות של חשבונות הבנק שלך"? 99.9% מהנשאלים היו עונים בתשובה הברורה – לא! בצדק.
אבל, בכל הקשור לחיסכון פנסיוני המציאות שונה.
אין ספק שרעיון המסלקה הפנסיונית: לאפשר נגישות למידע פנסיוני במספר לחיצות כפתור, תוך זמן סביר ובמחיר שווה לכל נפש הוא נכון, חשוב וחיוני. מהפכה של ממש.
אך בצד היתרונות יש לא מעט סיכונים.
נניח למשל שלקוח מעוניין להתחיל לחסוך בקרן פנסיה, ולשם כך הוא פונה לחברה מנהלת. נציגי החברה, מבקשים ממנו באופן טבעי לחתום על ייפוי כוח מסוג "נספח א'" שבאמצעותו נעשית פניה, לכל היצרנים האחרים. תוך מספר ימים, מקבלת החברה מידע על: פוליסות ביטוחי המנהלים/עצמאיים, קרנות השתלמות, ביטוחים קולקטיביים, קופות גמל. בחלק מהמקרים מתקבלים גם פרטי המוטבים של החוסך, מידע על הלוואות שטרם סולקו, שעבודים ועיקולים שהוטלו עליו, תוספות חיתום ועוד.
אין ספק, שמבחינת החברה המנהלת הפונה, מדובר באוצר שיווקי בלום! החברה יודעת מהו היקף החיסכון הפנסיוני, מהם דמי הניהול שהלקוח משלם, מה מצבו הבריאותי, התעסוקתי. כעת, יכולה החברה לבחון את המידע הגולמי ולהפכו למנוף שיווקי מדויק ולהציע ללקוח שירותים ומוצרים נוספים, והכל תמורת שקלים בודדים!
לאחרונה נודע, כי יש חברות ביטוח, אשר בעת קבלות פנייה מהמסלקה להעברת נתונים על חוסך, מעדכנת את הסוכן הקיים כי נעשתה פנייה מצד הלקוח לטובת בעל רישיון אחר. האם נבחנה החוקיות של זה? האם החוסך הסכים לכך?
אז מה אפשר לעשות?
בטרם חתימה על ייפוי כוח, יש להבין את משמעויותיו לעומק, לרבות תנאי השימוש והסכמי הפרטיות המפורסמים באתרי הגורמים שדרכם מתבצעת הפניה, ולהקפיד על כך שמטרות השימוש והעברתו לצד ג' ברורות ומקובלות ע"י הלקוח.
יש לזכור כי חוסך רשאי להחריג מתחולת ההרשאה מידע על חסכונות פנסיוניים מגוף מוסדי כלשהו, או פרטי תכנית ספציפית, כך שהגורם שאיליו פונים יקבל אך ורק את המידע הרלוונטי לביצוע העסקה.
ראוי כי הפיקוח על הביטוח יוציא כללים והנחיות ברורים אשר יאסרו על החברות המנהלות לעשות שימוש במידע המתקבל לצורך מהלכי שיווק או שימור שאינם קשורים להליך שבעטיו נתבקשה הפניה.